איזונים ובלמים בין הרשויות

​​​​​

​

איזונים בין הרשות השופטת והרשות המחוקקת:

1. חוק יסוד יעבור ברוב של 80 חברי כנסת בשלש קריאות. לחוקי יסוד מעמד עדיף על חוקים אחרים (שאינם חוקי יסוד) בפסיקה משפטית.

2. בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ יוכל לדון בחוקים אשר הועברו בכנסת במקרים ובאופן הבאים:

   • בהרכב של שבעה שופטים או יותר בבואו לדון בחוק אשר עבר בכנסת ברוב רגיל

   • בהרכב מלא בבואו לדון בחוק אשר עבר בכנסת ברוב מוחלט (61 ח"כים ומעלה)

בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, יוכל לבטל חוק של הכנסת רק ברוב אחוזי העולה על הרוב האחוזי בו עבר החוק בכנסת (למשל, אם חוק עבר ברוב של 40:20, בג"ץ יוכל לבטל אותו בתמיכת חמישה מתוך שבעה שופטים. באופן דומה אם חוק עבר בכנסת ברוב של 70:50, בג"ץ יוכל לבטל אותו ברוב של 11 שופטים; העיגול יעשה תמיד כלפי מעלה).

1. הכנסת תוכל להתגבר על פסיקת בג"ץ במקרים ובאופנים הבאים:

   • אם פסילת החוק התקבלה בהרכב של שבעה שופטים – הכנסת תוכל לבטל את פסיקת בג"ץ ברוב העולה באחוזיו על הרוב בו בג"ץ פסל את החוק, או ברוב מוחלט (הנמוך מבין השניים). למשל, אם בג"ץ פסל הכרעה של הכנסת ברוב של 4:3, הכנסת תוכל להתגבר על פסיקה זו ברוב של 61 חברי כנסת או ברוב של 29:21 (למשל).

   • אם פסילת החוק התקבלה בהרכב מלא של בג"ץ – הכנסת תוכל לבטל את קביעת בג"ץ ברוב אחוזי העולה על הרוב בו התקבלה פסילת החוק בבג"ץ (למשל, אם בג"ץ פסל חוק ברוב של 8:7, הכנסת תוכל לבטל את פסיקת בג"ץ ברוב של 65 חברי כנסת, מאידך, אם בג"ץ פסל את החוק ברוב של 10:5 הכנסת תוכל לבטל את פסיקת בג"ץ רק ברוב של 81 חברי כנסת).

 

איזונים בין הרשות המבצעת והרשות השופטת:

1. הועדה למינוי שופטים – תורכב משמונה חברים באופן הבא:

   • קואליציה – שר המשפטים, יו"ר ועדת חוקה, שופט עליון בדימוס (מינוי שר המשפטים), איש אקדמיה מתחום המשפטים (מינוי שר המשפטים)

   • אופוזיציה – שני ח"כים (משתי מפלגות שונות, מינוי ראש האופוזיציה)

   • בית המשפט העליון – נשיא בית המשפט העליון, שופט עליון בדימוס (מינוי נשיא העליון)

   • מינוי של שופט לבית המשפט העליון יעשה ברוב של חמישה מתוך שמונת חברי הוועדה
      

2. היעוץ המשפטי – יש לפצל את תפקיד היעוץ המשפטי לשני המרכיבים הגלומים בו:

   • יועץ משפטי לממשלה:

     • ימונה על-ידי שר המשפטים לקדנציה אחת למשך כל תקופת פעולתה של הממשלה (ללא יכולת לפטרו) לאחר אישור הועדה המייעצת למינויי בכירים.

     • ככלל, דעתו של היועץ המשפטי לממשלה תהיה בגדר המלצה, פרט למקרים הבאים, בהם היא מחייבת:

       • מינויים או פיטורים של בעלי תפקידם אשר אושרו על ידי הועדה המייעצת למינויי בכירים.

       • עניינים הנוגעים לחוק יסוד: הכנסת, לחוק יסוד: השפיטה ולחוק יסוד: הממשלה

     • היועץ המשפטי לממשלה ייצג את הממשלה בבג"ץ. במידה ודעתו של היועץ המשפטי שונה מדעת הממשלה תוכל הממשלה לבחור עורך דין אחר אשר ייצג אותה בבג"ץ.

   • התובע הכללי

     • ימונה על ידי הועדה למינוי שופטים ברוב של ששה מתוך שמונת החברים בה.

     • יכלול את כל סמכויות פרקליט המדינה

     • יהיה בעל הסמכות להורות על הגשת כתב אישום כנגד חברי הממשלה והרשויות האחרות

     • לממשלה לא תהיה יכולת לפטרו