יוקר המחיה

זה לא סוד שישראל היא מהמקומות היקרים לחיות בהם. המחיה בארץ הקודש עולה הרבה מאד, בייחוד ביחס להכנסה הממוצעת למשק בית.

דיור בר השגה:

מחירי הדירות בישראל הם מהגבוהים במדינות ה-OECD[1] ואם לא די בכך, קצב עליית מחירי הדירות (40% בשבע שנים) גבוה מקצב עליית השכר הממוצע במשק (17% בשבע שנים)[2], וקצב הוספת הדירות החדשות נמוך מקצב הילודה בארץ[3]. התוצאה היא שהישראלי הממוצע משלם כ-23 אלף שקל למטר[4] ונדרש לעשר שנות משכורת מלאות כדי לרכוש דירת 70 מ"ר[5]

איך ניתן לפתור את הבעיה?

הנחות יסוד:

אנחנו לא מעוניינים ביצירת ערים חדשות – הקמה של עיר חדשה מלווה בעלויות עתק למדינה ובנזק סביבתי רב. בנוסף, רוב הביקוש הוא עבור מגורים בקרבת המטרופולינים הגדולים של ישראל.
מינימום התערבות בשוק – כל חקיקה היא התערבות בשוק. התערבות עצימה בשוק גורמת לירידה בתחרות ולפגיעה באיכות המוצר שהצרכן מקבל.

אז מה ניתן לעשות?

הגדלת היצע הדירות:
- רוב הפתרון נעוץ בהגדלת היצע הדירות, הפשרת קרקעות לבנייה (בשטחים עירוניים) והקלת הרגולציה על תהליך הבנייה (בדגש על בנייה בערים ועל התחדשות עירונית). זמן ההמתנה לאישורי בניה בישראל הם גדולים והם הולכים ומאמירים[6], בין היתר בשל העובדה שקבלן המעוניין לבנות בניין חדש נדרש לקבל היתרים ממשרדים רבים אשר לכל אחד מהם דרישות שונות (ולעיתים סותרות). אני מציע לרכז את כלל הסמכויות להיתרי בניה חדשים במשרד אחד (שיפעל גם מול ועדות התכנון המחוזיות והעירוניות) ולפעול להקלה של הבירוקרטיה בדרך לקבלת היתרי בניה.
- בעיה נוספת היא עלויות הבנייה הרבות אשר הינן, בין היתר, תוצאה של חוסר בכח אדם בענפי הבנייה[7]. אני מציע לקדם חקיקה המגדילה או מבטלת את המכסות של עובדים זרים אשר ניתן להביא ארצה שלא במסגרת הסכמים בילטראליים.
- אני מציע לעודד התחדשות עירונית, להגדיל את חירויות התכנון של ערים כדי להקל עליהן להוסיף שכונות מגורים חדשות או להוסיף דירות בשכונות מגורים קיימות.
- יש להמשיך ולפעול להעברת מרבית בסיסי צה"ל הנמצאים באזורי הביקוש לפריפריה הגיאוגרפית ולהפשרת קרקעות אלה לבנייה.
דירות רפאים ודירות נטושות:
ישנן דירות רבות העומדות ריקות (חלק מהנתונים מצביעים על 60 אלף דירות ריקות בישראל)[9]. חלקן מחוזקות על ידי תושבי חוץ עשירים המבקרים בהן לעיתים רחוקות וחלקן אינן ראויות למגורים ועומדות בשממונן.
- אני מציע לחוקק חוק המאפשר לקבלן שיקנה בניין המוגדר כלא ראוי למגורים, לקבל הקלות בתשלומי המיסים על הבנייה (מע"מ בעת המכירה והיטל השבחה).
- אני מציע להטיל קנס שנתי עבור דירות שעומדות ריקות במשך יותר מתשעה חודשים בשנה

צרכנות:

רמת המחירים לצרכן בייחס לתוצר לנפש בישראל גובהה מאד בהשוואה ליתר מדינות ה-OECD[10]. חלק לא מבוטל מהמחיר הגבוה עבור מוצרי צריכה שונים בישראל הוא תוצאה של מכסות והגבלות על היבוא ושל רגולציה עודפת (ישראל נמצאת במקום ה-30 מתוך 37 מדינות ה-OECD)[11].

הגדלת התחרות:
- אפעל להסרת חסמים ורגולציות על כניסת חברות הפצה חדשות לשוק.
- אפעל לקידום חוק האוסר על בלעדיות בחוזי התקשרות בין חברות יבוא וקמעונות לבין ספקים ויצרנים.
הסרת חסמים על יבוא:
- אפעל לקידום חקיקה המאפשרת יבוא מקביל גם של מוצרים שסימן המסחר שלהם נמכר לחברה בישראל, זאת על מנת למנוע מצב בו חברות מחו"ל מוכרות סימני מסחר לחברות בארץ על מנת למנוע יבוא מקביל[12]
- אפעל לקידום ביטולו של מכון התקנים הישראלי כגוף מונופלי וליצירת תחרות המאפשרת הקמה של גופי תקנים ישראליים (אשר ידרשו לעמוד בקריטריונים מוגדרים ואשר עומדת להם חבות משפטית של תקינות המוצר) כך שיבואן יוכל למכור מוצר העומד בתקינה של מכון בין לאומי, או מכון תקנים של מדינה זרה או בתקינה של מכון תקנים ישראלי לבחירתו (כאשר החבות המשפטית לתקינות המוצר עומדת על היבואן ו/או על מכון התקנים שבחר במידה ומדובר במכון תקנים ישראלי).
עידוד קשר ישיר בין היצרן/החלקאי הישראלי לצרכן – יש לפרק את מועצות היצור ולהסיר את הסמכויות הסטטורטוריות שלהן. צעד זה יאפשר צמיחה של חקלאים קטנים ומשקים חדשים מחד, ויאפשר יבוא רחב מאידך. במקביל אפעל להגדיל את המענקים התומכים עבור חקלאי ישראל ולקדם מחקר ופיתוח טכנולוגיות לטובת קידום החקלאות הישראלית

[1] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001456589

[2] https://www.themarker.com/realestate/2018-06-05/ty-article/0000017f-e6d9-df2c-a1ff-fed9f8200000

[3] https://www.ynet.co.il/economy/article/bjuqilxy2

[4] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001456589, https://www2.deloitte.com/il/he/pages/real-estate/articles/property-index-2023.html

[5] https://www2.deloitte.com/il/he/pages/real-estate/articles/property-index-2023.html

[6] https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3756717,00.html

[7] https://www.calcalist.co.il/real-estate/article/h1xg6dwic

[8] chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/354d6b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_354d6b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_7441.pdf

[9] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001442552

[10] chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/fe8a69b9-fe38-ef11-8162-005056aa4246/2_fe8a69b9-fe38-ef11-8162-005056aa4246_11_20610.pdf

[11] chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/fe8a69b9-fe38-ef11-8162-005056aa4246/2_fe8a69b9-fe38-ef11-8162-005056aa4246_11_20610.pdf

[12] במקרים רבים, חברות מחו"ל מוכרות את סימני המסחר על מוצרים (ולא את רק המוצרים עצמם) לחברות בארץ. צעד זה גורם לכך שמוצר המיוצר בחו"ל אסור ביבוא מקביל שכן יש חברה בארץ שלה, לכאורה, סימן מסחר רשום עליו. הדרך להתמודד עם זה היא לקבוע בחוק שכל מוצר שנסחר בחו"ל מיצה את זכויות הבלעדיות שלו במדינה בה הוא נמכר, גם אם סימן המסחר עליו נמכר לחברה בארץ

בחזרה לאג'נדה